פרדוקס המגדר - The Hedger's Paradox

פרדוקס המגדר The Hedger's Paradox

תנועות המחירים הבלתי צפויות במחירי הסחורות ושערי החליפין, וגם הפתעות בשינוי שערי הריבית, יחדיו, חושפות את רווחי הפירמה המייצאת ו/או המייבאת לסיכונים משמעותיים, עובדה אשר הולידה במהלך השנים האחרונות מקצוע חדש בתעשיית שוק ההון, הלא הוא – המגדר Hedger. תפקידם של מגדרי סיכונים או חברות לגידור סיכונים הינו (לכאורה) למתן ככל שניתן את הנזקים העשויים להתממש כתוצאה מחשיפת הפירמה לאחד או יותר מהסיכונים שהזכרנו קודם לכן זאת על ידי בניית אסטרטגיית ניהול סיכונים המתבססת בדרך כלל על מסחר בחוזים עתידיים (לונג/שורט) ושילובם לפעמים באופציות (קנייה או כתיבה).

כך למשל, מגדר סיכונים המעוניין להגן על הרווח התפעולי של יבואן ישראלי, עשוי לקנות עבורו חוזה עתידי על הצמד דולר/שקל (Long USD/ILS) או קניית אופציית רכש דולר/שקל (Buy Call USD PUT ILS) במטרה להגן על היבואן מפני ייסוף בשער החליפין של הדולר מול המטבע המקומי.

לצורך הדיון, אנו נמנע מלהיכנס לרזולוציות עמוקות בנבכי מקצוע זה, אך נסכם ונאמר כי, המגדר תמיד ינקוט באסטרטגיה בעלת מתאם שלילי עם ביצועי השקעותיו הריאליות של לקוחו, אסטרטגיה כזו שמרוויחה בעת שהלקוח מפסיד על השקעותיו. מכאן, מקור השם "מגדר סיכונים", כי אז במקרה דנן, הרווח מאסטרטגיית הגידור יכסה במידת האפשר על הפסדי היבואן. נהוג אף מקובל כי, פירמות עסקיות משלמות תשלום חודשי (במקרים רבים גם לא קבוע אלא אחוז מסוים מסך גודל התיק) לחברות גידור הסיכונים, על מנת שהאחרונות תצלחנה למזער את הנזקים הפוטנציאלים. נשאלת השאלה כעת, מה קורה במצב ההפוך? (מצב בו הלקוח מרוויח מהשקעותיו הריאליות). התשובה פשוטה, מפסידים באסטרטגיית הגידור.

כעת ובמטותא מכם, דמיינו עצמכם בתפקיד המגדר אשר תפקידו להגן על רווחי הפירמה, מה תעדיפו שיקרה לכם? להרוויח תמיד בעסקאות אותן תבצעו עבור לקוחותיכם (מה שיצדיק את התשלום החודשי אותו הם מעבירים לכם נאמנה) או המצב השני, ההפוך, מצב בו תפסידו תמיד באסטרטגיות הגידור אותן תבצעו עבור לקוחותיכם (לא הייתי מקנא בכם במצב זה)?

משום מה, תפקידו של המגדר נועד (אף נתפס) כאיש המגן על האינטרסים של לקוחותיו, כזה שאין בינו ולביניהם ניגוד אינטרסים. אגב, הם באמת לא שואפים לכך. אבל, נוכחנו לדעת כי, אין מצב בו שני הצדדים מרוויחים. אלא, קיים מתאם שלילי ביניהם, כזה שתמיד יוצר רווחים עבור צד אחד במקביל להפסדים אצל הצד השני.

לסיכום, חרף תפקידו של המגדר להגן על רווחי הפירמה, בפועל תמיד הרווחים שהוא יישאף לגרוף יהיו על חשבון אותם ההפסדים בהשקעות הריאליות של לקוחותיו, ולהיפך.

זכויות יוצרים:

סקירה זו מיועדת אך ורק ללקוחות האנליסט שאדי בחוס בלבד, והעברת חלקים ממנה לאחרים, או פרסומם בכל דרך שהיא, ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהמחבר וללא ציון הערה זו בגוף הטקסט, במקום הבולט לעין, הנה אסורה. כל הזכויות שמורות למחבר. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר הכתוב אלא באישור מפורש מן המחבר.

גילוי סיכון:

מסחר במכשירים פיננסים תוך שימוש במנופי השקעה גבוהים הינו מסחר ספקולטיבי ברמת סיכון גבוהה במיוחד. הסיכון בהפסד כתוצאה ממסחר השקעה או ספקולציה בשערי מטבע חוץ או בכל נכס פיננסי אחר הינו משמעותי. עליך לשקול בכובד ראש האם מסחר מסוג שכזה מתאים לצרכיך לאור משאביך הכלכליים ונסיבותיך האישיות. מומלצת השקעה בהון אותו הינך יכול להרשות לעצמך להפסיד.

עליך להיות מודע לנקודות הבאות באופן מיוחד:

המנוף הפיננסי הגבוה במסחר בשערי חליפין ובנכסים פיננסים אחרים נוצר על ידי שימוש בעירבון נמוך ביחס לסך ההשקעה כולה.

התוצאה של המסחר במנוף פיננסי גבוה היא ששינוי קטן במחירים השוררים בשוק, המתרחש בפרקי זמן קצרים, גורם לרווח או להפסד משמעותיים ביחס לגובה העירבון, עד כדי הפסד של מלוא סכום העירבון בפרק זמן קצר ביותר.

תנודת השערים בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסים הינן לעיתים חריפות, ללא יכולת חיזוי באשר למידת השינוי, כיוונו או פרקי הזמן בהם הוא מתרחש.

כתוצאה מהאמור לעיל יתכן כי כל העירבון המופקד לצורך ביצוע עסקאות יאבד כולו בפרק זמן קצר ביותר.

הסרת אחריות:

כל המידע המופיע במאמר זה, לרבות הניתוחים והדעות, הינן למטרת אינפורמציה בלבד והן משקפות את דעתו האישית של הכותב בלבד ואינה מתחשבת בכלל בצרכים האישיים של הקורא. על כן, אין לראות בסקירה זו ובשום אופן הצעה ו/או ייעוץ ו/או שידול לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מניה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בסקירה זו. הכותב יכול להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו.

שער הדולר, האויב הסמוי שלך בסחר חוץ

האם הרווחים שלך נשחקים כתוצאה משינוי שער הדולר?
יבואן, האם קרה לך פעם (בדרך כלל זה קורה יותר מפעם אחת – חוקי מרפי) שרכשת סחורה מחו"ל, שילמת עבורה במטבע זר (נניח: דולר) מכרת אותה לצרכן מקומי תמורת כמה שקלים והופתעת לגלות כי הרווח שלך נשחק באופן משמעותי כתוצאה מהתחזקות שער הדולר?

רובנו בטח שמענו על סרטי האימה "הצעקה 1" ו-"הצעקה 2" אך תזוזות שער הדולר בעולם - במיוחד במסחר מול השקל, יצרו עבור האזרח הישראלי סדרה חדשה: "צעקת היבואנים" ו-"צעקת היצואנים".

יבואן ו/או יצואן המקיים קשרי סחר חוץ עם מדינות מחו"ל, חושף את עסקו למספר גורמים המסכנים את רווחיו. מבין אותם גורמי הסיכון, ניתן למנות את שינויי המחירים בשוק מטבע החוץ (לדוגמא: דולר/שקל) לגורם הקריטי ביותר אשר מחייב בעל הפירמה לטפל בו באופן יסודי על ידי בניית אסטרטגיית גידור מתאימה.

אסטרטגיית גידור בשוק המט"ח– מהי?
אסטרטגיית גידור סיכון מטבע בשוק המט"ח או בשמה המקוצר גידור סיכוני מט"ח הינה פעולה הנועדה להבטיח מראש מחיר עסקה במטבע מסוים כך שהפירמה לא תהיה חשופה יותר לתנודתיות הקיימת במטבע זה ותבטיח מחיר עסקה קבוע וידוע מראש.

דוגמא - יבואן:
לצורך המחשת אופן השפעת השינויים בשוק המט"ח על רווחי הפירמה אנחנו ניקח דוגמא על יבואן ישראלי המייבא את חומרי הגלם שלו מחו"ל, מעבד אותם ולאחר מכן הוא מוכר לצרכן הסופי בארץ. עלות חומרי הגלם נקובה בדולר האמריקאי ושווה מיליון דולר, לעומת זאת התקבול בגין המכירות נקוב במטבע המקומי ושווה 5,000,000 שקל. נניח עוד, שחומרי הגלם מהווים את עיקר הוצאות העסק.

להלן תרשים המציג את אופן השפעת השינוי במחיר שער החליפין בצמד דולר/שקל על רווחי הפירמה (באחוזים).






מהגרף עולה כי, אם הדולר מתחזק מול השקל בשיעור של 5.0% אזי רווחי הפירמה מתכווצים בקרוב ל-20%!!! (אם עד כה הנחת כי, הרווח שלך יורד/עולה בשיעור זהה לשיעור השינוי בדולר אני מציע לך לחזור ולקרוא את המשפט האחרון)

אז מה עושים?
הבשורות הטובות הן שקיים פתרון והוא בניית אסטרטגיית גידור, הבשורות הפחות טובות הן שלא כל פתרון יכול להתאים לאילוצי הפירמה, במיוחד אילוצי התקציב.

במאמר זה אני אשתף אותכם בסוגי המכשירים הפיננסים הקיימים והשכיחים ביותר היום לצורכי גידור חשיפה מט"חית. במאמרים הבאים אני אתאר בשפה פשוטה את העקרון העומד מאחורי כל מכשיר, יתרונות / חסרונות, מתי נוכל להשתמש בו, והכל כמובן מלווה בדוגמאות מהשוק המקומי.

מכשירים פיננסים לצורכי גידור:
1. גידור באמצעות פיקדון מטבעי ייעודי במקרה שמדובר ביבואן או על ידי הלוואה מטבעית ייעודית במקרה שמדובר ביצואן.
2. גידור באמצעות חוזה עתידי – Forward.
3. גידור באמצעות אופציות וונילה רכש / מכר – Put / Call Vanilla Options.
4. גידור באמצעות אופציות אקזוטיות – Exotic Options.